תנ״ךתלמוד ומדרשרומנטיקה אפלה

מיכל ודוד

סיפור אהבה שנאמר דרך שני חלונות

האיור הולך אחר התרפים וכביר העזים במיטה; אנשי שאול בחוץ צופים בבית (שמואל א׳ י״ט:י״א–י״ג).

כרטיס אגדה

היא אחת הנשים הבודדות בתנ״ך שאהבתה לגבר נאמרת במפורש — ואביה השתמש בכך כמוקש. ״ותאהב מיכל בת שאול את דוד״ (שמואל א׳ י״ח:כ). שאול שמח, כי היא יכולה להיות לו ״למוקש״ (י״ח:כא).

האגדה

מוהר הכלולות הוא מאה ערלות פלשתים. שאול מקווה שהפלשתים יהרגו את הגיבור הצעיר. דוד מביא מאתיים (י״ח:כ״ה–כ״ז). מיכל נישאת לאיש שאביה כבר מתחיל לפחד ממנו.

החלון הראשון. בלילה אחד מקיפים רוצחי שאול את הבית. מיכל מזהירה את דוד: אם לא תימלט הלילה — תמות מחר. ״ותורד מיכל את דוד בעד החלון״ (י״ט:י״ב). היא שמה את התרפים במיטתו, מכסה את ראשו בכביר עזים, ואומרת לחיילים שהוא חולה. כשאביה מתעמת איתה, היא משקרת שוב כדי להציל את עצמה.

דוד אינו שב אליה. שאול נותן אותה לפלטי בן ליש (כ״ה:מ״ד). שנים אחר כך, תוך משא ומתן על הכס, דוד דורש אותה בחזרה כחלק מהעסקה. היא נלקחת מבעלה, ההולך אחריה בוכה עד בחרים, עד שהשר אבנר מצווה עליו לשוב (שמואל ב׳ ג׳:י״ג–ט״ז).

החלון השני. כשארון הברית נכנס לירושלים, מיכל מביטה ״בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה׳ ותבז לו בלבה״ (שמואל ב׳ ו׳:ט״ז). הם רבים בזעם קר, והוא זורק בפניה את נפילת אביה. הסיפור נגמר: ״ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה״ (ו׳:כ״ג).

גרסאות

החרב במיטה: החכמים מתעקשים שפלטי מעולם לא נגע בה. הוא נטע חרב ביניהם (סנהדרין י״ט ע״ב).
אישה של הלכה: ברייתא מספרת שמיכל הניחה תפילין ולא מיחו בה חכמים (עירובין צ״ו ע״א).

מה שהפנטזיה מבינה נכון / מה שהיא מחמיצה

מבינה נכון: התשוקה, ההצלה, משולש האהבה, ואהבה שהופכת לבוז.

מחמיצה: המקרא לעולם אינו נותן למיכל לדבר על אהבה — או על דבר מתוכה אחריה. הטרגדיה שלה פוליטית: היא מועברת בין שלושה גברים כחותם על בריתותיהם. הרומנטיקה נותנת לה את הקול שהטקסט מונע. זהו קסם הרומנטיקה האפלה האמיתי — ויש לקרוא אותו כהמצאה, לא כמקור.

הערה: הספרים האלה הם פיקציה היסטורית ומקראית יותר מאשר פנטזיה. לא נמצא רומן פנטזיה מאומת שבמרכזו מיכל.

קישורי מקור

שמואל א׳ י״ח:י״ז–כ״ט ותאהב מיכל את דוד שאול מציע את בתו כ׳מוקש׳ במחיר מאה ערלות פלשתים.
שמואל א׳ י״ט:י״א–י״ז החלון והצלם במיטה מיכל מורידה את דוד בחלון ומרמה את אנשי אביה.
שמואל א׳ כ״ה:מ״ד ניתנה לפלטי שאול נותן את מיכל לאיש אחר.
שמואל ב׳ ג׳:י״ג–ט״ז נלקחת בחזרה; פלטיאל בוכה דוד דורש את החזרתה. בעלה הולך אחריה בוכה עד בחרים.
שמואל ב׳ ו׳:ט״ז–כ״ג החלון השני היא צופה בדוד רוקד לפני הארון, מבזה אותו, והם רבים.
תלמוד, סנהדרין י״ט ע״ב החרב במיטה פלטי נוטע חרב בינו לבין מיכל כדי לא לגעת באשת דוד.
תלמוד, עירובין צ״ו ע״א מיכל הניחה תפילין ברייתא: מיכל בת שאול הניחה תפילין ולא מיחו בה חכמים.

הקישורים מובילים לספריא (תנ״ך, תלמוד, מדרש) או לתרגומים ברשות הציבור. הציטוטים בכרטיס האגדה מציינים את התרגום.

מקורות מקוריים

הפסוקים המרכזיים בעברית או בארמית, עם תרגום לאנגלית לעיון.